יום רביעי, 29 בדצמבר 2010

שוב ושוב - סיכון הפרטים האישיים שלנו ברשת / חשוב לדעת

לפני חודש בערך קיבלתי פנייה טלפונית לתרומה כספית מעמותה בשם "תכלית", התומכת בכ-1,800 משפחות נזקקות ע"י חלוקת תוי קנייה למזון, חלוקת מזון לחגים, הסעת חולים לטיפולים ועוד.

אמרתי לנציגת העמותה שאשמח לתרום, אבל לא בטלפון, אלא דרך אתר האינטרנט שלהם.

כשנכנסתי לאתר, גיליתי שעמוד התרומה ה"מאובטח" שלהם שבו אני אמור לתת את פרטי כרטיס האשראי שלי - ממש לא מאובטח, ומאפשר למעשה לכל האקר חובב לגנוב את כל הפרטים האישיים שלי, ולצאת למסע קניות על חשבוני ברשת.

כמחווה של רצון טוב, פניתי מיד גם לעמותה עצמה וגם לחברה שבנתה את אתר האינטרנט שלה (קומנט - 011 שמקבלת כאן ציון "נכשל") והתרעתי לפניהם על הפירצה החמורה באתר שלהם - שחושפת למעשה את כל התורמים באתר שלהם.

אחרי כמה ימים, התקשר אלי מישהו שהציג עצמו כמנהל העמותה, ואמר -  "קיבלנו את ההודעה שלך, הנושא בטיפול, תוך כמה ימים אני מבטיח שזה יתוקן."

אז אמר.

אחרי שבוע נכנסתי שוב לאתר שלהם לבדוק מה התחדש, ו-גורנישט.
כל התורמים לעמותה דרך האתר עדיין חשופים לגניבה, שאפילו לא דורשת יותר מדי תיחכום מצד הגנב.

אם תהיתם - עד לרגע זה ממש שום דבר לא תוקן....

כיוון שביצוע קניות, העברת תרומות וביצוע תשלומים שונים דרך האינטרנט כבר הפכו מזמן למשהו סטנדרטי לחלוטין, כדאי להזכיר שוב - למרות שזה כבר ידוע - מה צריך לבדוק לפני שממהרים לתת פרטים אישיים, פרטי חשבון בנק או פרטי כרטיס אשראי שלנו באינטרנט, ולא משנה לאיזה גוף.

הדברים שחשוב לבדוק - גזור ושמור
1. בתחילת הכתובת של אתר האינטרנט חייב להופיע https, ולא http.  בלי לצלול לפרטים טכניים - האות S מציינת שהתקשורת עם האתר מוצפנת.

לדוגמא, כך נראית שורת הכתובת כשנכנסים לתיבת הדואר של ג'ימייל:
https - מציין תקשורת מוצפנת
2. חפשו תמיד את סמל המנעול.
הסמל הזה מאשר שהאתר שאתם גולשים בו מזוהה ע"י הדפדפן שלכם כמאובטח. אם תקליקו על המנעול, תוכלו לקבל פרטים נוספים על שיטת האבטחה וכו'.

כך זה נראה באקספלורר:
חפשו את סמל המנעול


לשם ההשוואה, כך ייראה אתר לא מאובטח - לא https ולא סמל מנעול - כמו באתר של עמותת תכלית:
אתר לא מאובטח - לא https ולא סמל מנעול

לסיכומו של עניין - מתברר שאפילו עמותות שמבוססות על התרומות שלנו, ויודעות להשיג אותנו כדי שנעזור להן לפעול - מזלזלות בפרטיות שלנו, ועלולות לגרום לנו לנזקים כספיים והרבה עוגמת נפש.

כמו שכתבתי בפוסט שהתפרסם גם ב-ynet לגבי המחדל של ישראכרט בפסטיבל "שף תאכל" - כדאי מאוד לשים לב, כי אף אחד לא יעשה את זה במקומנו.

עדכון (פברואר 2011) - הבעיה תוקנה, אבל לא בקלות:
בעקבות פרסום הפוסט, ואחרי מס' פניות שלי הן לרשם העמותות, הן למנהלי העמותה והן לחברה שבנתה את האתר, בסופו של דבר - הבעיה תוקנה וטופס התרומה הפך למאובטח. 
חבל מאוד שדבר כ"כ בסיסי, שאמור להיות מובן מאליו לכל מי שעוסק בנושא, דורש פניות חוזרות ונשנות עד שהוא מתוקן, אבל העיקר - סוף טוב, הכל טוב.
את טופס התרומה החדש והמאובטח אפשר למצוא כאן:
https://secures19.brinkster.com/011comnet/tachlit/visaSecured.asp


חושבים שהפוסט יכול להועיל לאנשים נוספים?   שילחו להם לינק, או שתפו אותו בעזרת כפתורי השיתוף
שלמטה.

אשמח לקבל תגובות והערות גם במייל - myzarkor@gmail.com .

יניב טילינגר   Yaniv Tillinger

יום שני, 13 בדצמבר 2010

מי ימנע מפייסבוק וגוגל להקשיב לשיחות הטלפון שלנו?

לפני שלושה שבועות, הכריזה פייסבוק על שירות ההודעות החדש שלה, שאמור להיות שילוב של הדוא"ל המסורתי, ה-SMS, ושירותי ההודעות שמספק האתר לחברים, אבל בצורה פשוטה וחסרת פיצ'רים מורכבים (אימייל למי שלא אוהב אימיילים).

מיד עם ההודעה, נשמעו ברשת הרבה השוואות ל-Google Wave, שהיה אמור להיות הפתעת השנה, והפך מהר מאוד (לצערי) לז"ל.

מוקדם מדי לקבוע אם השירות החדש של פייסבוק יצליח או לא. אולי דווקא העובדה שהם הלכו על שירות פשוט ונטול פיצ'רים חדשים תגרום למשתמשים לעשות בו שימוש?   ימים יגידו.

מה שבטוח - בטוח
העובדה ששתי החברות החליטו לפתח מוצר פחות או יותר זהה, מסמנת את הצורה שבה כולנו נשלח בעתיד אי-מיילים, ס.מ.סים ומסרים אישיים אחד לשני - הכל במקום אחד, והפעם זה אפילו הגיוני.

למה לשלוח אי-מיילים במקום אחד, ס.מ.סים במקום אחר, ומסרים אישיים במקום שלישי?   למה לא לחבר הכל, ולראות את ההיסטוריה של כל השיחות, כדי לעקוב אחרי השיחה מתחילתה?

אם זה לא קרה עם wave, זה יקרה בפייסבוק, ואם גם לא בפייסבוק - מהר מאוד תקום האפליקציה הבאה שתשכנע אותנו לעשות את זה טוב יותר, מהיר יותר והגיוני יותר.

דבר אחד בטוח -
במוקדם או במאוחר, כשהטכנולוגיה תבשיל או כשהמשתמשים יהיו מוכנים - זה יקרה.

אגב, זה בהחלט לא אומר שהשירותים הישנים יפסיקו לחלוטין להתקיים.
האי-מייל הוא עדיין האמצעי הנוח ביותר לתקשורת במקומות עבודה, או להעברת קבצים קטנים בין משתמשים מרוחקים, וה-ס.מ.ס הוא עדיין הדרך הקצרה והנוחה ביותר להודיע לאשתך שאתה בדרך הביתה, אבל המאסה הקריטית של המשתמשים הפרטיים תעבור, לאט לאט, לצורות תקשורת חדשות, מהירות, אחידות ונגישות יותר.

העתיד כבר קרוב מאוד
בעוד שנה - שנתיים מהיום, כשמחירי הסמארטפונים יתחילו לצנוח, כולנו נחזיק ביד סמארטפון.
רק כדי לסבר את האוזן - בשנת 2010 נמכרו בעולם 250 מיליון סמארטפונים (!) והתחזיות ל-2011 מדברות על 300 מיליון מכשירים לפחות.

לא ירחק היום, וגם מהירות (ואיכות) החיבור לאינטרנט הסלולרי תשתפר משמעותית. חברת פלאפון כבר התחילה במהלך כזה (High speed GSM), וסביר מאוד להניח שהחברות האחרות ילכו בעקבותיה ויציעו גם הן חבילות גלישה מהירות.


ביום שבו גם מחירן של חבילות הגלישה הסלולריות יהיה סביר   - הטלפון של כולנו יהיה מחובר לאינטרנט 24 שעות ביממה ואת מה שמציעה היום, בצורה מוגבלת, skype (כי שני הצדדים חייבים להתקין את התוכנה ולהיות מחוברים לתוכנה) - יציעו לנו כל יצרניות הטלפונים הסלולריים.


שאלת מיליארד הדולר
לא סתם גם פייסבוק וגם גוגל רוצות לשכנע אותנו להפוך אותן לפלטפורמת התקשורת המרכזית שלנו.

השליטה המשולבת באי-מייל שלנו, ב-ס.מ.סים שלנו וגם בשיחות הטלפון שלנו - שווה להן, כנראה, הרבה יותר כסף ממה שנדמה לנו.


אם הסלולרי שלך מחובר 24 שעות ביממה לאינטרנט, ואם בכל מקרה כל "אנשי הקשר" שלך נמצאים בזיכרון שלו - למה שתצטרך באמת "להוציא שיחה" סלולרית בשביל לדבר איתם?  הרבה יותר קל לנהל את השיחה על גבי חיבור האינטרנט הקיים כבר - וזה בדיוק המקום שאליו כל החברות רוצות להגיע.

כבר היום, גוגל מנתחת את תוכן האי-מיילים שלנו כדי להציג לנו פירסומות מותאמות לתוכן המייל (ויש כאלה שזה אפילו מרגיז אותם). פייסבוק עושה בדיוק אותו דבר לתוכן הדפים שלנו, כדי להציף לנו פירסומות מתאימות בצידי הדף.

ושאלת מיליארד הדולר שנותרה, בינתיים, פתוחה:
ביום שבו נתחיל לנהל שיחות טלפון מהסלולרי שלנו דרך "מרכז התקשורת" של פייסבוק או גוגל - האם מישהו יצליח למנוע מהן לנתח גם את תוכן השיחות שלנו?....

חושבים שהפוסט יכול להועיל לאנשים נוספים?   שילחו להם לינק, או שתפו אותו בעזרת כפתורי השיתוף שלמטה.

אשמח לקבל תגובות והערות גם במייל - myzarkor@gmail.com .

יניב טילינגר     Yaniv Tillinger

יום שלישי, 7 בדצמבר 2010

חמצן דליל בתל אביב - זהירות נדרשת בבורסה

בשנה האחרונה, הכלכלה הישראלית מקבלת ליטופים נעימים מכל עבר.
נגיד בנק ישראל סטנלי פישר נבחר לנגיד הטוב בעולם, שרי אוצר וראשי מדינות באים להתרשם מהכלכלה שלנו, והנה - רק אתמול הכריז מנכ"ל סיטי ש"אין עוד כלכלות כאלה בעולם".

נכון לזמן כתיבת שורות אלה, מדד ת"א 25 נמצא בשיא של כל הזמנים (1289 נקודות), וכך גם מדד  ת"א 100 (1190 נקודות).

ובכל זאת, כדאי מאוד לשים לב טוב לנתונים מכל העולם:
1. מאז תחילת שנת 2008 נסגרו והולאמו במעצמה הגדולה בעולם (בינתיים עדיין ארה"ב) יותר מ-300 בנקים (!!!).
2. שיעור הצמיחה בגוש היורו נע סביב 0.4% לשנה, וגם זה בהנחה שאף אחת מהמדינות החלשות יותר (יוון, ספרד, פורטוגל, אירלנד) לא תגיע בסופו של דבר לפשיטת רגל.
3. בארץ השמש העולה - יפן - המשבר הבא הוא כבר כמעט בלתי נמנע (מומלץ מאוד לקרוא) - וצופים שהוא יגרור את כל העולם למיתון עמוק.

בישראל לא ממש מתרגשים, בינתיים, מכל זה.
הדולר קורס בכל העולם?  לא נורא, נתערב במסחר ונקנה מיליארדי דולרים.
מחירי הנדל"ן בכל העולם קורסים?  So what, אצלנו הם עולים, ועולים, ועולים.
הכלכלות הגדולות בעולם עומדות לפני פשיטת רגל?  שטויות, אנחנו כבר התקבלנו ל-OECD, ואפילו די בקלות.


ומה קורה בבורסות? 
בארה"ב, מדד הדאו ג'ונס (מניות התעשייה) רחוק מאוד, מהשיא שאליו הגיע בשנת 2007: 
מקור - google finance



 מדד הנאסדק (מדד מניות הטכנולוגיה) לא מתקרב בכלל לשיאים של שנת 2000 (זוכרים?):
מקור - google finance


בלונדון, הפוטסי (FTSE) שעוקב אחר 100 החברות הגדולות ביותר גם הוא רחוק מאוד מהשיא של 2007:

מקור - google finance


וגם מדד הקאק (CAC) הצרפתי ממש לא במיטבו:
מקור - google finance

 
ולנו יש פלאפל.....
ורק אצלנו החגיגה מסרבת להיגמר ומדד ת"א 100 בשיאו: 
 מקור - גלובס


עם עובדות לא מתווכחים
אז נכון, הבורסה שלנו עולה, זאת עובדה, וזה טוב לכולם:
זה טוב למדינה - שההכנסות שלה ממיסים מושפעות, בין היתר, ממיסוי שוק ההון.
זה טוב לחברות - ששווי השוק שלהן עולה, וכך הן יכולות לגייס עוד אשראי בנקאי לצורכי פעילות והשקעות נוספות.
זה טוב לבנקים ולבתי ההשקעות - שעושים המון כסף מהפעילות (הישירה והעקיפה) של כולנו בבורסה,
ולשם שינוי, זה אפילו טוב לציבור - ששווי ההשקעות שלו והחסכונות הפנסיוניים שלו עולה בהתמדה.

זה טוב, אבל לא מצויין
כשבכל העולם מדברים כבר על המשבר הבא, וכל הבורסות בעולם רחוקות מאוד מהשיאים שידעו בעבר,
כדאי להיות מודעים למה שקורה מעבר לים.

ישראל היא אמנם "אי של שפיות" (לפחות מבחינה כלכלית),
אבל שפויים ככל שנהיה - כשיגיע גל הצונאמי הבא, לא מן הנמנע שהוא ישטוף גם אותנו.

חושבים שהפוסט יכול להועיל לאנשים נוספים?   שילחו להם לינק, או שתפו אותו בעזרת כפתורי השיתוף שלמטה.

אשמח לקבל תגובות והערות גם במייל - myzarkor@gmail.com .

יניב טילינגר     Yaniv Tillinger