יום רביעי, 19 בינואר 2011

האבולוציה של הכסף / לאן הולך הכסף שלנו?

השאלות על קיומה של האבולוציה ומקור האדם עודן מכות גלים בעולם האקדמיה, החינוך והדת מפעם לפעם.

אלא שאם בוחנים את התפתחות אמצעי התשלום והמסחר לאורך ההיסטוריה, נראה שדארווין בהחלט צדק, ובעזרתו ניתן גם לסמן את העתיד – מה שיכול לאפשר ליזמים זריזי מעשה להיכנס לתחום החם הבא של העולם הפיננסי.

איך הכל התחיל?
לפני אלפי שנים, כל משפחה ניהלה לעצמה משק ביתי קטן המספק את צרכיו בעצמו (משק אוטרקי). בכל פעם ש
התעורר צורך במוצר שאינו בנמצא, הדרך היחידה להשיג אותו הייתה בעסקאות "ברטר" – סחר חליפין של מוצר ממשי אחד כנגד מוצר ממשי אחר (תן כבש, קבל שני שקי חיטה).

כדי לקיים את שיטת המסחר הזו היו חייבים להתמלא לפחות שלושה תנאים בסיסיים:
1. מסחר במוצרים ממשיים - כדי להשיג בשוק את המוצר שבו אתה מעוניין, אתה חייב להחזיק ביד מוצר ממשי אחר.
2. מסחר תלוי ביקוש - חייב להיות ביקוש, באותו רגע נתון, למוצר שאותו אתה מציע - כי אחרת לא תמצא צד נגדי לביצוע העסקה.
3. מסחר במוצרים שווי ערך – ביצוע העסקה תלוי בכך ששני הצדדים מחזיקים מוצרים שווי ערך, אחרת אין הגיון כלכלי בביצוע העסקה.


יותר מדי מגבלות, יותר מדי תנאים. במוקדם או במאוחר, משהו היה חייב להשתנות.

דארווין, זוכרים? 
לפני 3,500 שנה, כשהאנושות למדה להפיק ולעבד מתכות, החל להתבצע המסחר בעזרת מטילי מתכות, בגדלים שונים, במקום באמצעות המוצרים עצמם.


הערך של כל מתכת (כסף, זהב, נחושת, ברונזה) היה ידוע לשני הצדדים בעסקה ולמטילים בגדלים שונים נקבעו ערכים שונים.
בצורה כזו,  כל מי שהחזיק מטיל מתכת, היה יכול להחליף אותו במוצר שבו היה מעוניין, ולא היה עוד צורך להחזיק את המוצר עצמו ביד כדי לבצע עסקה.

בנוסף, העובדה שערכם של מטילי המתכת היה קבוע והם לא התכלו לאורך זמן, גרמו לביקוש קבוע ואחיד למטילים הנוצצים, וכך נשמרה היכולת לבצע עסקאות בשוק החופשי בכל רגע נתון.

ביקוש אחיד, מסחר זריז וגמיש. דארווין ללא ספק היה גאה בזה.

אלא שכאן התעוררו בעיות אחרות – מטילי המתכת היו כר נרחב ופורה לפעילותם של זייפני מתכות שנהגו לערבב את המתכות היקרות עם מתכות זולות יותר (סיגים). מעבר לכך, גודלם ומשקלם הפיזי של המטילים, הקשו על הבאתם לשווקים לצורך המסחר ועל איתור מקומות אחסנה בטוחים עבורם.

זה בטוח יכול להיות יותר טוב.

כשבגרוש היה חור
השלב הבא התרחש לפני 2,500 שנה, אז הופיעו בשווקים המטבעות הראשונים - קלי משקל, בעלי ערך שנקבע ע"י השלטונות ובחסותם, ונשמרים לאורך זמן לא פחות טוב ממטילי המתכת.


החידוש הגדול ביותר בכניסתם של המטבעות לשווקים, הוא בכך שלמטבע עצמו אין שום ערך ממשי, פרט לזה שנקבע לו ע"י השלטון המקומי. במילים אחרות, ערכו של המטבע אינו נובע מהחומר שממנו הוא עשוי, אלא מהערך המוסכם שאותו הוא מייצג.

חידוש גדול לאותה תקופה, ולמעשה עד היום, אלא שגם כאן ישנו חיסרון מהותי.

המטבעות עשויים ממתכת, שאותה צריך להפיק, להתיך, לזקק אותה מסיגים, לעבד, לצקת וכן הלאה - כך שייצור המטבעות עצמם הוא למעשה עסק די יקר.

לכן, השלב הבא באבולוציה היה מתבקש מאליו, ולמרות זאת –
זה לקח לא פחות מ-1,000 שנים נוספות עד שהופיעו שטרות הכסף הראשונים בסין, ורק אחרי עוד 1,000 שנים (לפני כ-500 שנה סה"כ) הופיעו השטרות הראשונים ברחבי אירופה.

כך נפתרה, לפחות באופן יחסי, בעיית העלות של ייצור הכסף.

זה יותר טוב, אבל עדיין לא מצויין.

בחזרה לעתיד- תחזית אישית 
יתרות המזומן שלנו הפכו כבר מזמן לאוסף של ביטים השמורים בבנקים, בבתי השקעות ובחברות כרטיסי האשראי שלנו.  למעשה, השלב הזה באבולוציה הוא כבר סיפור ישן.


העידן הנוכחי, הוא הראשון בתולדות האנושות שבו תנועות הון אדירות בין ארצות ויבשות שונות מתבצעות בלחיצה קלה על הדק המקלדת והעכבר. בכל רגע נתון זורמים טריליוני דולרים ממדינה למדינה ומיבשת ליבשת, במה שנשמע באוזנינו כתיקתוקי מקלדות ורחש קל של מאווררי מחשבים.

עלות הייצור של הכסף, במונחים מודרניים, נמצאת בחיבור בין שלל המתווכים הפיננסיים שבידיהם מופקד הכסף הוירטואלי שלנו - בנקים, בתי השקעות, גופים פנסיוניים וחברות ביטוח, חברות כרטיסי האשראי, ועוד ועוד.

ניהול יתרות כספיות שונות, אצל מתווכים פיננסיים שונים, עולה לאנושות הון עתק, ולכן - לפי עקרונות האבולוציה שהוכיחו את עצמם שוב ושוב בהתפתחות המסחר והכסף – השלב הבא יהיה פיתרון טכנולוגי שיאפשר זרימת כסף גמישה, מהירה ושקטה יותר בין כל המתווכים הפיננסיים שהזכרנו.

במוקדם או במאוחר, תוקם פלטפורמה טכנולוגית (אינטרנטית? וירטואלית? "עננית"?), שתאפשר לנהל את כל היתרות הכספיות שלנו במקום אחד, גם אם בפועל ה"ביטים" שמייצגים את אותן יתרות נשמרים אצל מתווכים פיננסיים שונים.

יש לך יתרת זכות בבנק אחד, ואתה מעוניין להשקיע את הכסף בפיקדון בבנק אחר?  תוכל לעשות זאת בלחיצת כפתור (או ב-Drag & Drop?.....). 

יש לך ני"ע בבית השקעות ואתה מעוניין למכור אותם ולהפקיד את הכסף בקרן ההשתלמות שלך?   למה שלא "תגרור" את הסכום המבוקש מגוף אחד לגוף שני בלחיצת כפתור?

אמור מהיום - לא עוד פיננסים כמוצרים ממשיים, אלא פיננסים כשירותים, או, במונחי הטרנדים הנוכחיים  - FAAS - Finance As A Service, ועכשיו נשאר רק לנחש מי מענקיות הבנקאות, האינטרנט או הטכנולוגיה, תהיה הראשונה להציע שירות כזה, ומתי זה יקרה...


אהבתם את הרעיון?  חושבים שהפוסט יכול לעניין חברים נוספים?   שילחו להם לינק, או שתפו אותו בעזרת כפתורי השיתוף שלמטה.

אשמח לקבל תגובות והערות גם במייל - myzarkor@gmail.com .

יניב טילינגר   Yaniv Tillinger