יום חמישי, 11 ביולי 2013

עושה סדר בפנסיה (חלק א') / מסע פנסיה אישי

הפוסט הזה הוא ההתחלה של פרויקט הפנסיה האישי שלי. 

אני מעלה אותו על הכתב ומפרסם אותו כאן גם כדי לרשום לעצמי את הדברים שאלמד תוך כדי, וגם כדי לשתף את הדברים האלה הלאה.

לפחות חלק מהמוטיבציה שלי להיכנס לזה, אני חייב לזקוף לזכות איש אחד עם שם ארוך ואובססיה קשה (ומבורכת) לעיסוק בפנסיות של כולנו - כתב כלכליסט, שאול אמסטרדמסקי (טוויטר , בלוגאישי, סדרת 'אמסטרדמסקי בערבות הפנסיה').  אז...שאול - תודה, לפחות חלקית זה גם בזכותך.

אין לי ספק, שגם הקוראים יכולים להרוויח אם יצטרפו אלי למסע הזה, אבל יותר מזה - אין לי ספק שגם אני אוכל ללמוד הרבה מכם - הקוראים - אם תשתפו את מה שאתם יודעים בנושאים שיעלו בסדרת הפוסטים הזו. אל תתביישו, שתפו. תגיבו. תשאלו. תכתבו. אסור לי לפספס את מה שאני יכול ללמוד מכם.


אז הנה - אני מתחיל, ומי שרוצה לעשות סדר גם בפנסיה שלו - מוזמן להצטרף אלי.

מי רוצה בכלל לצאת לפנסיה


פנסיה.

כבר יותר מדי זמן אני אומר לעצמי שאני חייב לעשות סדר בפנסיה שלי.  וכבר יותר מדי זמן אני דוחה את זה. לא רוצה להתחיל עם זה בכלל.

רבאק, אני הרי יודע שאני יודע על הנושא הזה יותר מהאדם הממוצע ברחוב שלא עוסק בזה כמעט כל יום, אז למה בעצם אני מנסה לברוח מזה כבר כמה חודשים?

וגם עכשיו, כשאני מסתכל על הכותרת של הפוסט תוך כדי שאני מקליד אותו, אני כמעט מתחרט שנכנסתי לזה.

אבל באמת שאין ברירה. הרי מתישהו הוא יגיע, הגיל פרישה הזה. אמנם עד שיגיע זמני הפרישה לפנסיה תהיה בגיל 80 או משהו כזה, אבל בסוף גם זה יגיע.

ואז, יום בהיר אחד, אני אפרוש לפנסיה, והכסף היחיד שיהיה לי אז לחיות ממנו, לקנות איתו תרופות או לעזור לילדים ולנכדים, זה מה שאני אצליח לחסוך עד אז. שזה בעצם, מה שאני מצליח לחסוך היום.

אז אני חייב לעשות סדר בפנסיה שלי.


קופסת החסכון השחורה של החיים שלנו


מהרבה בחינות, אנחנו מתייחסים לפנסיה שלנו כמו אל קופסת חסכון שחורה.

אנחנו מכניסים לקופסה השחורה הזו כסף כל חודש. סוג של טייס אוטומטי.

כ"כ אוטומטי עד שזה פשוט מנוכה לנו מהמשכורת לפני שהיא בכלל נכנסת לחשבון הבנק שלנו, כי ככה החוק מחייב (וטוב שכך).

כ"כ אוטומטי עד שאנחנו כבר לא מסתכלים בכלל על הסעיף של הניכויים בתלוש המשכורת, וכבר מזמן הפסקנו לנסות להבין לאן הכסף הזה הולך ומה עושים איתו.

אבל יותר מהכל - התייאשנו מראש מלנסות להבין אם המקום שהכסף הזה הולך אליו, ומה שעושים איתו האנשים שמקבלים אותו, וכמה שאנחנו משלמים על מה שהם עושים איתו - אם כל זה בכלל טוב לנו.

ואם זה ככה - אז המצב לא טוב.


אוספים את הרסיסים


איך מתחילים? 
התשובה מבאסת כנראה, אבל...בתור התחלה, אין ברירה אלא לנבור בקלסרים המאובקים של תלושי המשכורת שקיבלתי מיום שהתחלתי לעבוד, ולחפש את הדיווחים הרבעוניים והשנתיים ששלחו לי החברות המנהלות וחברות הביטוח שאצלהן הכסף שלי הופקד.

יכול להיות שהתזמון הכי נוח להתחיל פרויקט כזה, היה באפריל - מאי, כשהגיעו הדוחות השנתיים של השנה שעברה, אבל גם בכל רגע אחר בשנה - זה טוב.

אז מה אני בעצם מחפש?
מכתבים שקיבלתי מקרנות פנסיה, מקרנות השתלמות או קופות גמל ומביטוחי חיים למיניהם, ובפרט אלה שמתהדרים בשם המפוצץ "ביטוח מנהלים".


אז מצאתי, ושמתי את כל המכתבים האלה בצד.


ומה עם מכתבים שנעלמו או עם קופות ישנות?


כן, גם זה עלול לקרות, בעיקר לגבי קרנות או קופות ישנות או ממקומות עבודה שכבר עזבתם - תמיד יכול להיות שאי שם יש כספים שלי, אבל לא קיבלתי מכתבים לגביהם כי עברתי דירה כבר כמה פעמים, והחברה כבר התייאשה מכל המכתבים שחזרו לה ממני.

במיוחד בשביל מקרים כאלה בנו באגף שוק ההון של משרד האוצר את המערכת לאיתור חסכונות פנסיוניים.
מחזיקים תעודת זהות ביד, נכנסים לאתר, מזינים את הפרטים - ומקבלים רשימה יפה ומסודרת של כל הקופות, הקרנות וביטוחי החיים הישנים והלא פעילים שלכם.
  

ועכשיו - מסדרים הכל ברשימה


כצעד ראשון, פתחתי אקסל (גם Word זה מצוין), ויצרתי טבלה שכוללת את העמודות האלה:
  • סוג מוצר - קרן פנסיה, קרן השתלמות, קופת גמל, ביטוח מנהלים, ותת סוג - בעיקר בשביל ביטוחי החיים, שבהם תחת אותה פוליסה יש כמה מרכיבים שונים, שכדאי לתעד כל אחד מהם בנפרד. 
  • חברה - שם החברה המנהלת או חברת הביטוח שלה שייך המוצר
  • סטטוס - האם המוצר (קרן / קופה / פוליסה) עדיין פעיל ואתם מפקידים אליו כסף כל חודש, או שהוא כבר לא פעיל.

אם נחה עליכם הרוח, אתם יכולים להוסיף לטבלה גם את מספר המוצר - מספר הקופה, הקרן או הפוליסה.


הטבלה שמסבירה את חוסר החשק


הנה הטבלה שקיבלתי, שמסבירה יותר מאלף מילים למה העדפתי לדחות את ההתעסקות הזו עד אין קץ -

pension product table
טבלת מוצרים - מתחיל לעשות סדר

חלק מהמוצרים פעילים. חלק לא.

חלק אני יודע להסביר. חלק לא ממש.

חלק אני יודע שאני צריך. חלק לא לגמרי ברור לי מה הם.


אל תוותרו על רישום דמי הניהול


ואם כבר הוצאתי את כל הדפים והמכתבים, ועשיתי רשימה של כל המוצרים שמצאתי, החלטתי לנצל את ההזדמנות ולרשום בצורה מסודרת את  %  דמי הניהול שאני משלם בכל מוצר.

בכלליות, קיימים שני סוגים של דמי ניהול:
  1. דמי ניהול מהפקדה / מפרמיה / מדמי הגמולים - אלה דמי ניהול שנגבים מהכסף שאנחנו מפקידים כל חודש.
  2. דמי ניהול מצבירה / מחסכון מצטבר / מסך הנכסים - אלה דמי ניהול שנגבים מהחסכון שכבר הספקנו לצבור, ללא קשר למה שהפקדנו או לא הפקדנו בכל חודש.
רישום מסודר של דמי הניהול בכל מוצר, יעזור להשוות אחר כך את דמי הניהול בין המוצרים, ובינם לבין מוצרים אחרים שאולי משתלם לעבור אליהם.

הנה טבלת דמי הניהול שאני קיבלתי -

managing fee - pension products
טבלת דמי ניהול

מה הלאה?


עכשיו, כשיש לי רשימה מסודר של המוצרים, מה הסטטוס של כל אחד מהם וכמה דמי ניהול אני משלם בכל אחד מהם, הגיע הזמן לנסות להבין מה הרשימה הזו אומרת.

הגיע הזמן להבין אם יש לי ברשימה מוצרים שאפשר להשוות אחד לשני, או שיכולים להחליף אחד את השני, ואם כן - מי מהם טוב יותר, ומה נותן לי כל אחד מהם.

הגיע הזמן להבין אם המחיר שאני משלם (בצורת דמי ניהול וגם בצורת פרמיות חודשיות) הוא סביר, או גבוה מדי.

בכל אחד מהפוסט הבאים, אנסה לקחת מוצר אחד, להבין מה בעצם המשמעות שלו, מה הוא נותן לי (ומה הוא לא נותן לי) והאם יש הצדקה להשאיר אותו ברשימה הזו, או שצריך לחפש לו תחליף.


יש לי כאן לא מעט עבודה. 
אני מקווה, ומצפה, שהתהליך הזה יסתיים בכמה שינויים בחסכון הפנסיוני שלי. שינויים שיכולים להיות שווים גם לי, וגם לכל אחד אחר, עשרות ואולי אפילו מאות אלפי שקלים.

נראה לי שיש למה לצפות.


יניב טילינגר

אשמח לקבל שאלות, תגובות והערות גם במייל - myzarkor@gmail.com.

אהבתם?   חושבים שהפוסט יכול להועיל לאנשים נוספים?  
פרגנו לי בלייק בכפתורים שבבלוג, או כנסו לבלוג ושתפו את הפוסט בעזרת כפתורי השיתוף שמתחתיו.



גילוי נאות:
הכותב אינו יועץ פיננסי או יועץ פנסיוני ואינו עוסק ביעוץ פיננסי או פנסיוני. כל האמור לעיל הינו בגדר דעה פרטית ואינו בגדר המלצה, ולפיכך אינו מחליף בשום צורה ייעוץ פיננסי ו/או ייעוץ פנסיוני מקצועי.